עורך דין הנתקל בבקשה לתיקון פרוטוקול דיון עלול להיקלע למבוכה משפטית כשבית הדין מתנה את התיקון בהצהרה על הקלטה. בעקבות בקשת המחבר קבע בית הדין הרבני הגדול תקדים לפיו אין להתנות תיקון פרוטוקול בהצהרה כזו — שתי הסוגיות מנותקות זו מזו.
פרוטוקול הדיון הינו התיעוד היחיד למתרחש בדיון, הן לבית הדין והן לערכאת ערעור.
מה שלא כתוב לא נאמר, גם אם נאמר.
לעיתים קרובות הפרוטוקול אינו משקף את המתרחש בדיון, ואנו נאלצים להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול על סמך תקנה סו' לתקנות הדיון.
בקשה זו יוצרת חשדנות אצל הרכב הדיינים כי הדיון הוקלט, וזאת בניגוד לתקנה. חשד זה מביא את בית הדין להתנות את תיקון/אי הפרוטוקול בתצהיר ממבקש הבקשה (ולעיתים גם מבא כוחו) כי הדיון לא הוקלט, כך נפסק בתיק מספר תיק מספר.
החלטה זו מעמידה את בא כוח המבקש במבוכה משפטית, משום שאם לא יצהיר בית הדין יחשוש כי הדיון הוקלט והפרוטוקול לא יתוקן, ואם יצהיר שהדיון לא הוקלט אזי בית הדין ידחה את הבקשה לתיקון הפרוטוקול. והבעל דין איבד את הפקט המסתורין...
מה הפתרון?
בהחלטה שלפניכם, לבקשתי, קבע בית הדין הגדול תקדים, כי אל לו לבית הדין להתנות את תיקון הפרוטוקול בתצהיר הקלטה. בית הדין הגדול אף מטיל ביקורת על בית הדין האזורי שהחלטה זו יוצרת אי אמון בלב בעל הדין כי בית הדין מתכנן לסנדל אותו, וכנ"ל.
מתוך ההחלטה
בית הדין הרבני הגדול ירושלים, לפני כבוד הדיין: הרב שלמה שפירא.
המערער (ע"י ב"כ טוען רבני אהרון מאיר הורוביץ) נגד המשיבה. הנדון: סעד זמני בהליך יש"ס.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא המתנה מתן החלטה לגבי בקשה לתיקון פרוטוקול בכך שיצהיר ב"כ המערער כי לא הקליט את הדיון.
קיים רושם כי גם המערער וגם בית הדין האזורי מתלים שני דברים שאינם קשורים האחד בשני. כך השאלה האם הוקלט הדיון הינה שאלה נפרדת שאינה קשורה לעניין תיקון הפרוטוקול, ובכל מקרה משנשאל ב"כ המערער האם הקליט את הדיון עליו לענות תשובה לבית הדין.
מנגד, גם ההקשר שעשה בית הדין בין הצהרה זו לגבי ההקלטה לבין תיקון הפרוטוקול אינה ברורה, שכן החלטת בית הדין צריכה להיות על בסיס מה שזוכר בית הדין ולא מחשש האם קיימת הקלטה של הדיון, ומבחינת "שמא יוציא הלה את הפקדון" (שבועות מג), שהרי אין חובה על בית הדין לזכור את מהלך הדיון, ולשם כך נכתב הפרוטוקול, וכך שנינו בגמרא שדיין נאמן כל עוד הצדדים לפניו, ומבואר שאינו חייב לזכור מעבר לכך.
משכך מוחלט כדלקמן:
- על ב"כ המערער להשיב לבית הדין תשובה לגבי ההקלטה.
- במקביל מבוקש מבית הדין ליתן החלטה לגבי הפרוטוקול, וללא תלות בעניין ההקלטה.
- יש להעביר עותק מהחלטה זו לכבוד בית הדין האזורי.
ניתן ביום י"ט במרחשון התשפ"ה (20/11/2024).
הרב שלמה שפירא.
רוצים להבין איך זה רלוונטי למקרה שלכם? דברו איתי בוואטסאפ
אולי יעניין אתכם גם
- מאחורי פרגוד בית הדיןמאחורי פרגוד בית הדיןמאמר2026-08-161 דק׳ קריאה
מקרה בו בית הדין קבע שאישור מחלה שהודפס מהאזור האישי באתר קופת החולים אינו תקף כשלעצמו, וחייב בעל דין שהתחמק מדיונים בהוצאות משפט וצו הבאה — עד לחקירת הרופא עצמו.
לקריאת המאמר ← - מאחורי פרגוד בית הדיןמאחורי פרגוד בית הדיןמדריך2026-08-1630 דק׳ קריאה
מדריך הלכתי-משפטי מקיף המסביר לציבור על מה הם חותמים כשחותמים על "שטר בוררות" בבית דין — אילו זכויות (ערעור, נימוק פסק דין, נוכחות בדיון ועוד) מוותרים עליהן. כולל השוואה בין סעיפי שטרי בוררות אמיתיים מכ-14 בתי דין שונים, ונספח עם עותקי הטפסים המלאים.
לקריאת המאמר ← - מאחורי פרגוד בית הדיןמאחורי פרגוד בית הדיןמדריך2026-08-162 דק׳ קריאה
מתי מוסמך בית דין לפסוק על בסיס אומדן דעת (אומדנא) לעומת הסתברות מוכחת, וכיצד קביעה כזו משפיעה על סיכויי ערעור — תמצית מהרצאה שנמסרה בכנס לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים.
לקריאת המאמר ← - מאחורי פרגוד בית הדיןמאחורי פרגוד בית הדיןמאמר2026-08-164 דק׳ קריאה
מאמר הלכתי-משפטי הקובע שבית הדין חייב להיוועץ במומחה מקצועי (שמאי, אקטואר, רופא וכדומה) בטרם הכרעה בעניינים הדורשים ידע מקצועי, ושחוות הדעת תתקבל אלא אם קיים נימוק ענייני לדחייתה.
לקריאת המאמר ←
המידע באתר נועד להעשרה ולמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ המתאים לנסיבותיו של מקרה מסוים. אין בפנייה דרך האתר, בקריאת התוכן או במילוי טופס כדי ליצור יחסי טוען-לקוח.